,משא, חסד

תחבול כרוך

,פריך על גבי, עצמי

חשבתי ממך החוצה

,לזחול

קנאתי את התולע

חירותו הצנועה להלך

תחת אדמה שחיצו

האיטי פולח

את מעבה החשכה

אבל בקליפתי

,חיי היו

וכשזאת ידעתי

זכרתי

עיני מיומנות עדות

אוויר ואור נוקשה

.מבט מקיף כל עבר