הו

למ

אני

אני

זקוקה

צריכה

לתמיכה

רכות של

ללא סיוע

בדים עדינים

שדי מתרוצצים

על חלק זה של

זה לכאן האחר לשם

גופי, רק משי, או תחרה

אחר מתארי החזייה הזאת

כל היום מחשבותיי עוקבות

בעוד היא מלטפת ומרסנת,

ומשך כל שעות היום

אני מייחלת לא להצטרך

לה להיות משוחררת

להניח לשדי

לנוע איך שיחפצו

שינועו הם

תנועה חופשית

התחתונים שאהבתי שנים כה רבות

גבוהי מותן, אבל חושפי ירכיים

והן נעות חופשיות לרוחן.

יש דבר מה (נשגב

בעיני) באופן

ההעלמות

של הקו

מהלך

ורד

משי