קורא יקר - טום קולינס
,בודלייר מחשיב אותך כאחיו
ופילדינג פונה אליך מידי כמה פסקות
,כאילו לוודא שלא סגרת בינתיים את הספר
,ועכשיו אני מזמן אותך שוב
רוח קשוב, דמות צללים חרישית ניצבת
.על מפתן המילים האלה
פופ מזמין אותך לחמימות חדר עבודתו
.נוטל כרך אובידיוס בכריכת עור להראות לך
,טניסון מסיר את הבריח לגן מבוצר
ולצד ייטס אתה נשען על עץ אגס שבור
,.ביום מכורבל בשמיכת עננים
,אבל עכשיו אתה כאן איתי
,מאופק בשדה הפתוח של הדף הזה
,ללא חדר או גן גזום שיסגרו עלינו
,ללא רוח הזמן מרחפת על פני הרקע
.ללא אתוס שיחשיך סביבנו כמעיל כבד
,בִמְקום, פגישתנו כה מקרית וקצרה
,מחוץ לעיגול המונוקל שעל עין ההיסטוריה
יכולת להיות האיש שהחזקתי לו דלת
הבוקר בבנק או בסוכנות הדואר
.או זה שעטף עבורי דג מנומר
יכולת להיות מישהו שעברתי לידו ברחוב
.או הפנים שאחרי ההגה במכונית חולפת
,השמש מבזיקה מהשמשה הקדמית
,וכשאני מתבונן במראה הקטנה המתכווננת
-אני רואה אותך מצטמצם-הד שלי, תאומי
ונעלם מעבר לעיקול שבחטף
.הדרך שאנו נאלצים לעשות יחד
Dear Reader - Tom Collins
Baudelaire considers you his brother,
and Fielding calls out to you every few paragraphs
as if to make sure you have not closed the book,
and now I am summoning you up again,
attentive ghost, dark silent figure standing
in the doorway of these words
Pope welcomes you into the glow of his study,
takes down a leather-bound Ovid to show you.
Tennyson lifts the latch to a moated garden,
and with Yeats you lean against a broken pear tree,
the day hooded by low clouds
But now you are here with me,
composed in the open field of this page,
no room or manicured garden to enclose us,
no Zeitgeist marching in the background,
no heavy ethos thrown over us like a cloak
Instead, our meeting is so brief and accidental,
unnoticed by the monocled eye of History,
you could be the man I held the door for
this morning at the bank or post office
or the one who wrapped my speckled fish.
You could be someone I passed on the street
or the face behind the wheel of an oncoming car
The sunlight flashes off your windshield,
and when I look up into the small, posted mirror,
I watch you diminish —my echo, my twin—
and vanish around a curve in this whip
of a road we can't help traveling together