20 אוגוסט 1999

פנטזיה בכחול

קרני שמש לוהטות של סוף יום באוגוסט

.מבעירות אש בשערות מאפירות על כתפיים מתבגרות

גב כבד, נוצץ מלחות שקוע בכסא

פלסטיק לבן שרגליו נעוצות

במרבד דשא שהקיץ כילה להצהיב

ועליו כוס נייר ששרידי חלב מוקצף

.דבוקים לשוליה

ידיים צרובות אוחזות בדף עיתון

.ששוליו מוכתמים זעת האצבעות

מקו המותניים משטח כחול ועיקולי לובן

.של דייויד הוקני

:על הנייר מלותיו של בורחס

"זו העונה(כידוע לכל) שבה הכי טוב למות"

מוטל צל אליפטי חלק לחלוטין

לבד משתי בליטות

,בעדן מזדקקים פנימה

לאחר שעשו דרכם

,באוויר הטעון לחות

צלילי חלילה של הגברת הסבורה ש

.שכל הנוצץ זהב

האליפסה נעה קלות

מעלה ומטה

.במרווחים שבין הצלילים

,לפתע

צל מוטל על צל

אני מסובב ראשי

עיני גולשות מתלתלי שאטן

לוטפות כחול חזיית ביקיני

שרב בה הגלוי על הנסתר

מתבוננות בבטן מתעגלת עד

.לפס כחול המסתיר סוד מורכב יותר

:אני שב לבורחס

"ישנה דלת שכבר .סגרתיה עד סוף העולם"

 

ג.ג