אנחנו אנשי הרפאים

אנחנו האנשים המפוחלצים

נשענים יחדיו

קסדתנו מלאה קש. אבוי!

קולותינו היבשים, כאשר

אנו לוחשים יחדיו

שקטים וחסרי פשר

כרוח בעשב יבש

או רגלי עכברים על שברי זכוכית

במרתפנו היבש

דמות ללא צורה, צל ללא צבע

כוח משותק, מחווה ללא תנועה

אלה שחצו

מישירי מבט, לממלכת המוות האחרת

זוכרים אותנו, אם בכלל, לא כנשמות

אלימות, אבודות, אלא רק

כאנשי הרפאים

.פוחלצים

II

בממלכת החלום של המוות

:אינן מופיעות

שם, העיניים הן

אור שמש על טור מוכה

שם עץ מתנדנד

וקולות

בשירת הרוח

רחוקים יותר וקודרים יותר

.מכוכב נמוג

שלא אקרב יותר

בממלכת החלום של המוות

עשה שאלבש גם אני

תחפושות מחושבות

מעיל עכבר, עור עורב, מחסומי צלב

בשדה

אנהג כמנהג הרוח

לא קרוב יותר

לא הפגישה האחרונה

בממלכת הדמדומים

III

זו ארץ המתים

זו ארץ קקטוס

כאן צלמי האבן

מונפים, כאן הם מקבלים

את תחנוני יד המת

תחת נצנוץ כוכב נמוג

האם כך הדבר

בממלכתו האחרת של המוות

להתעורר לבדנו

בשעה בה אנו

מרעידים ברכות

שפתיים שאמורות לנשק

ממלמלות תפילות לאבן שבורה

IV

אין כאן עיניים

בעמק הכוכבים הגוססים

בעמק הרפאים הזה

לסת שבורה זו של ממלכותינו האבודות

במקום מפגש סופני

אנו מגששים יחדיו

ונמנעים מדיבור

נאספים על חוף זה של נהר גועש

חסרי מבט, אלא אם

העיניים מופיעות שוב

ככוכב הנצחי

וורד רב עלים

בממלכת הדמדומים של המוות

תקוותם היחידה

.של אנשים ריקים

V

כאן אנו סובבים את האגס הקוצני

אגס קוצני אגס קוצני

כאן אנו סובבים את האגס הקוצני

בחמש לפנות בוקר

בין הרעיון

לממשות

בין המחווה

לפעולה

נופל הצל

כי לך הממלכה

בין ההתעברות

ליצירה

בין הרגש

לתגובה

נופל הצל

החיים ארוכים מאוד

בין התשוקה

לרעד

בין היכולת

לקיום

בין התמצית

להורשה

נופל הצל

כי לך הממלכה

כי לך

החיים

כי לך ה

כך תם העולם

כך תם העולם

כך תם העולם

לא במפץ אלא ביבבה

5.2001